"לָכֵן, לְאַחַר שֶׁהוּצְדַּקְנוּ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, יֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם עִם אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ." (רומים ה:1)
דבר אלוהים אומר לנו שאלוהים שלח את בנו לעולם, כדי שבאמצעותו נהיה נושעים ויהיו לנו חיים (יוחנן א' ד:9). כל המקבל את בן האלוהים ומאמין בשמו נושע, בקבלו את דברי עדותו, ומקבל את מתנת חיי עולם. הבשורה הובאה על ידי ישוע לעולם ותמשיך להיות מבושרת עד הקץ. אם מישהו באמת יאמין בעדות אלוהים, על ידי דברו, הישועה תיווצר בלב האדם הזה. הישועה נוצרת על ידי כוחו הריבוני של אלוהים, ומרגע שהוענקה, לעולם לא תוכל להיהרס או להתבטל לגבי מי שמקבל אותה, כל עוד אדם זה עומד באמונה, עד הקץ, שכן היא מתנה נצחית, שנוצרה על ידי החיים ומעשה הגאולה של ישוע.
"מִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַדְּבָרִים הַיְּשָׁנִים עָבְרוּ; הִנֵּה, הַכֹּל נִהְיָה חָדָשׁ." (קורינתים ב' ה:17). וגם "כָּל הַמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ, מֵאֱלֹהִים נוֹלָד;" (יוחנן א' ה:1).
אם מישהו נולד מאלוהים, יש לו חיים חדשים וטבע חדש, טבע האלוהים, שנוצר מזרע אלוהי שאינו נשחת.
"שֶׁהֲרֵי נוֹלַדְתֶּם מֵחָדָשׁ לֹא מִזֶּרַע נִשְׁחָת, כִּי אִם מִזֶּרַע שֶׁאֵינֶנּוּ נִשְׁחָת – עַל־יְדֵי דְּבַר אֱלֹהִים הַחַי וְהַקַּיָּם לָעַד." (פטרוס א' א:23).
אם מישהו באמת מאמין בדבר האמת ומקבל את הישועה שניתנה על ידי אלוהים, במשיח, ישועה זו מוענקת מרגע ולתמיד, נוצרת תחילה בפנים מתוך רוח חדשה, ומרגע שהוענקה, לעולם לא תוכל להילקח ממי שמקבל אותה, כל עוד אדם זה ממלא את התנאי לעמוד באמונה עד הקץ.
"אוּלָם הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד הַקֵּץ הוּא יִוָּשֵׁעַ." (מתי כ"ד:13) "בְּדְקוּ אֶת עַצְמְכֶם אִם עוֹמְדִים אַתֶּם בָּאֱמוּנָה;" (קורינתים ב' י"ג:5) "כְּדֵי לְהַצִּיב אֶתְכֶם לְפָנָיו קְדוֹשִׁים, לְלֹא דֹּפִי וּלְלֹא אַשְׁמָה – אִם אָמְנָם תַּעַמְדוּ בָּאֱמוּנָה, מְיֻסָּדִים וְאֵיתָנִים, וּבְלִי לָסוּר מֵהַתִּקְוָה שֶׁל הַבְּשׂוָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם," (קולוסים א:22-23).
קיים חוק רוחני: ניתן לאשר את הישועה רק דרך הוכחת הישועה, אשר חייבת להיווצר. כדי שיתגלה אם מישהו באמת האמין באלוהים ונושע, ואם יישאר נאמן, הכרחי שאמונתו של אדם זה תיבחן דרך המאבק הטוב של האמונה.
"לְמַעַן תִּמָּצֵא בְּחִינַת אֱמוּנַתְכֶם, הַיְקָרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזָּהָב שֶׁאָבֵד וְנִצְרָף בָּאֵשׁ, לְשֶׁבַח, לְכָבוֹד וְלִתְהִילָה בְּהִתְגַּלּוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ;" (פטרוס א' א:7).
הוכחת הישועה יכולה להיווצר רק על ידי הישארות נאמן במאבק האמונה, בהלל שם אלוהים, אשר ידגים אם אותו אדם באמת האמין באלוהים, אם יעמוד באמת ובכך יזכה בישועה. מרגע שמישהו באמת האמין באלוהים וקיבל את הישועה, ישועה זו, אם היא אמיתית, לעולם לא תוכל לאבד, על ידי הישארות איתנה עד הקץ בדרך האמונה והתקווה, שכן עבודתו של ישוע על הצלב הייתה מושלמת, ומי שנושע נולד מאלוהים בישוע המשיח, ברוח חדשה, מזרע אלוהי שהולל ושאינו נשחת. הכרחי שהמאמין האמיתי יעבור במסלול מאבק האמונה, כדי שהוכחת הישועה תיווצר על ידי ניצחון והלל לאלוהים במבחני האמונה הרבים, הסבלנות וההתמדה בדרכי האור הקדושות. בדרך זו גם מופרדים אלו שבאמת מאמינים באלוהים מאלו המצהירים שהם מאמינים אך מעולם לא התמסרו לשלטון מלכותו. אם מישהו מצהיר שהוא מאמין, אך לאחר מכן, בכל עת, סר מדרך האמונה, ואם במשך כל הזמן המקובל לא יכרע ברך בתשובה, ויגיע לאבדון, הוא יאבד כי זלזל בסבלנות האלוהית המושלמת, בסליחתו ובאהבת האמת, ומעולם לא נמצאה בו באמת התמסרות והכנעה לפעולת החסד ורצון אלוהים. ספר העברים מדבר על אלו שקיבלו את דעת האמת והוארו, אך לא עמדו באור, וזלזלו במתנת הישועה.
"כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר הָאֳרָה עֵינֵיהֶם וְטָעֲמוּ מִן הַמַּתָּנָה הַשְּׁמֵימִית וְהָיוּ שֻׁתָּפִים לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְטָעֲמוּ אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב שֶׁל אֱלֹהִים וְאֶת כֹּחוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, וְנָפְלוּ – אִי אֶפְשָׁר לְחַדֵּשׁ אוֹתָם עוֹד לִתְשׁוּבָה; שֶׁהֲרֵי הֵם צוֹלְבִים מֵחָדָשׁ לְעַצְמָם אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה." (עברים ו:4)
מעשהו של ישוע על הצלב היה מושלם, ומי שבאמת נושע ייתן עדות לישועה ולכוח אלוהים, יעמוד איתן עד הקץ, יגדל באמונה ויתפתח מבחינה רוחנית בכל יום בדעת האמת, שכן הוא נוצר מרוח חדשה, נולד מאלוהים ואינו נשחת. הבה נתאמץ להטיף באמת את דבר אלוהים, שהוא חי ופועל, בשם ישוע, כדי שעל ידי שמיעתו תיוולד האמונה האמיתית, בחסד, בלבבות רבים, וייגעו ברוח כדי לקבל את פקיחת עיני הלב באור, ישתנו ויקבלו את המתנה הנעלה של חיי עולם.
