אל העברים, פרק י״א:
1 האמונה היא עצם הדברים המקווים, עדות לדברים שאינם נראים.
2 כי על ידה קיבלו הזקנים דיווח טוב.
3 דרך האמונה אנו מבינים שהעולמות נבראו על ידי דבר אלוהים, כך שהדברים הנראים לא נבראו מדברים הנראים.
4 באמונה הקריב הבל לאלוהים קורבן טוב יותר מקין, ובכך קיבל עדות שהוא צדיק, בהעיד אלוהים על מתנותיו; ובזכותה, גם לאחר מתו, הוא מדבר.
5 באמונה הועבר חנוך למען לא יראה מוות; ולא נמצא, משום שהעבר אותו אלוהים; כי לפני הועברתו הייתה לו עדות זו, שהוא רצה את אלוהים.
6 אך ללא אמונה אי אפשר לרצות את אלוהים; כי מי שבא אל אלוהים חייב להאמין שהוא קיים, ושהוא גומל לאלהים המחפשים אותו.
יסוד מוצק (או ודאות): דבר בטוח, מבוסס היטב.
הדברים הנצפים: התקווה היא למה שעדיין לא נראה. האמונה היא הוודאות שהתקווה הזו תתגשם. האמונה אינה מביאה ספקות או פחד, אלא ביטחון מלא. כי בדבר אלוהים יתקיים.
הוכחת הדברים שאינם נראים: אמונה אמיתית היא להאמין במה שאינו נראה בעיניים או בחושים טבעיים, אך כבר קיים במישור הרוחני. האמונה היא על־טבעית. היא דבר רוחני, מאת אלוהים. היא נולדת בלב ולא במחשבה.
אלוהים פועל בחיינו לפי אמונתנו. היא החומר שהוא צריך כדי לפעול. פעולת אלוהים יכולה להיות מוגבלת בנו אם יש לנו מעט אמונה (ראו דוגמת ישוע, שלא יכול לעשות ניסים בעיר מולדתו – מרקוס ו׳:5).
בפסוק 2 נאמר על העדות הטובה שהקדמונים קיבלו. כי האמינו באלוהים, חייהם השתנו בכוחו, והובילו אותם למעשה צדק ואמת גם בתוך דור מושחת וחסר אמונה. מי שמאמין באלוהים ובדברו תהיה לו חיים מחודשים, משתנים בכוח אלוהים, ובוודאי יביאו השפעה רבה בעולם החוטא.
בפסוק 3 אנו רואים שכל מה שאלוהים ברא היה באמונה. ראו כיצד עשה: מן האין הוא ברא את כל העושר והמרחב של הארץ והשמים, והכול באמונה. לכן, לשנות את העולם אין דרך אחרת אלא באמונה!
ראו דבר נפלא: האמונה הייתה קיימת עוד לפני בריאת העולם, ובאמצעותה הוא נברא. דמיינו כמה היא יכולה לפעול בו ולשנותו אם נפעל בה! לכן ישוע הלך על הים, לכן הפך מים ליין, ייבש תאנה וציווה על הסערה להירגע! ישוע פעל באמונה, הללויה! גם אנחנו יכולים לפעול כך.
פסוק 4: הבל נחשב צדיק, ומנחתו רצויה לאלוהים, מדוע? כי הייתה לו אמונה, בניגוד לקין. קין ביקש לרצות את אלוהים במעשיו והביא מפרי האדמה, שאין בהם חיים ולכן אינם מייצגים קורבן אמיתי. הבל הביא את הטוב ביותר, מראשית צאנו. הביא כבש, דבר חי, המבטא קורבן אמיתי. לכן הכתובים מדברים על קורבן חי. אנו רואים שכדי להקריב קורבן צריך אמונה – זו ההבדל ביניהם, האמונה!
פסוק 5: חנוך היה אדם שהלך עם אלוהים – איך? באמונה. האמונה תמיד מקרבת אותנו אליו. לכן אל תפחד כאשר אמונתך תיבחן, כי אז היא מקרבת אותך אליו, הללויה! נאמר עוד בפסוק שהוא ריצה את אלוהים – איך? באמונתו. מה שמרצה את אלוהים אינו שלמות או חוסר טעויות, אלא לב המאמין בו. אלוהים רוצה שתאמין, כי אם תאמין הוא ישנה את חייך ויהפוך אותם כרצונו. אמונה – זה מה שאלוהים רוצה מן האדם. לכן חנוך נלקח לשמים, כי אלוהים לקחו להיות עמו. איזה דבר נפלא!
פסוק 6: גם אם אדם יתאמץ, יעשה מעשים טובים וכולי, אם אין לו אמונה – לא יוכל לרצות את אלוהים. רבים אומרים: פלוני אינו מאמין, אך הוא טוב, אולי ראוי לגן עדן! אך אם אין לו אמונה חיה באלוהים האמיתי – לא יוכל לרצותו, והוא היחיד שיכול להביא לשמים. בלי אמונה אין ישועה. אפסים ב׳:8 אומר – בחסד נושענו, באמונה... והאמונה הזו חייבת להיות בישוע, כי אותו שלח אלוהים להושיע את העולם.
עוד בפסוק 6 אנו לומדים דבר נפלא: איך להתקרב לאלוהים? להאמין שהוא אמיתי. דבר פשוט. מהרגע שאנו מאמינים בו, אנו יראים אותו, יודעים שהוא צדיק וקדוש. חיינו משתנים בנוכחותו הנפלאה. ועוד דבר נפלא: אלוהים מחפש אנשים בעלי אמונה, הוא מחפש את יראיו. אם תלך אליו – גם הוא ילך אליך. הוא רוצה לפגוש אותך! הללויה!
הכמיהה העמוקה של אלוהים היא לברך את חיי האנשים, והוא גומל למבקשים אותו. הוא מוכן ונלהב לשחרר, לרפא, להחלים ולמלא ברכות עשירות את חיי המבקשים אותו – רק צריך אמונה. אמונה בהבטחותיו הגדולות והיקרות! אמן.
